נושא: חיי אבירים\מכשפים בימיי הביניים.

חיי אבירים\מכשפים בימיי הביניים
<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>רקע:
אתם חיים בימיי הביניים של אירופה, המקום מסוכן, סחר חליפין כבר אין, וכך נוצרה האחוזה.
האחוזה מספקת הגנה לכל האנשים וגם עבודה. מהאיכרים הפשוטים עד המלך השולט והחזק. האבירים והמכשפים מגנים על האחוזה וכך גם לוקחים איתם שוליות ונושאי חרב.
אתם נערים שיום אחד פנו אליהם אביר או קוסם ואומרים שהם צריכים עוזר.
אתם יודעים שעכשיו הגיע הזמן לצאת למסע כעוזרים ולאחר מיכן להפוך לאבירים&#092;מכשפים חזקים וסוף סוף יתנו לכם כבוד &#33;

עלילה לאביר:
האברים הם מעמד גבוהה באחוזה. האברים משתמשים בדרך כלל בחרבות גדולות ואיתם הם לוקחים נושאי חרב.
האברים הם מגנים על האחוזה והם גם יוצאים למשימות מדי פעם.
לאברים יש שריון ברזל קשיח וחזק, יש להם מגפיי ברזל שמקשים אליהם לרוץ ולכן יש להם סוסים.
לנושאי החרב יש נשק קטן וקל ושריון קטן ולא כל כך קשיח. הם לוקחים את הציוד והנשק של האביר ושומרים אותם עד לקרב. לנושאי החרב יש חמור קטן והם כל הזמן מאחורי האביר.

עלילה למכשף:
המכשפים הם במעמד גבוהה באחוזה. המכשפים משתמשים בספר כשפים ובשרביט, כאשר מכשף הופך להיות מכשף גדול הוא יודע את כל הקסמים בעל פה.
המכשפים הם גם נלחמים למען האחוזה וגם עושים קסמים כדי לקדם את האחוזה מבחינה טכנולוגית.
למכשפים יש בגדים קלים ואפשר לרוץ איתם במהירות, יש להם כובע מחודד. למכשף אין סוס או חיה כדי להגיע ממקום למקום, הם עושים את דרכם ברגל. לשוליה יש מטה קטן והם יודעים כמה קסמי הגנה. יש להם בגדים קלים והם שומרים על השיקויים של המכשף.

חוקים:
~חוקי חת"מ+חוקים גלובאלים חלים גם פה.
~יש לצטט רק את ההודעה שלך
~מי שלא יגיב במשך יומיים ולא יודיע יצא מהמשחק.
~כשמדברים להישתמש ב"" ("-")
~כשחושבים להישתמש ב&#39;&#39; (&#39;-&#39;)</span>

האחוזה מתחלקת למעמדות, 2 המעמדות הכי גבוהים הם בני אצולה ומלכים.

בני האצולה:
במשחק יש מעמדות, המעמדות הנמוכים הם האיכרים ויש את בני האצולה .
בני האצולה הם במעמד הכי גבוהה חוץ מהמלך . במשחק אי אפשר להיות בן אצולה, ניתן רק לדבר ולהיפגש איתם. בני האצולה הם משפחה אחת גדולה.
בני האצולה הם :
ג&#39;נסון:
ג&#39;נסון הוא בן אצולה מהמעמד הגבוהה ביותר. הוא איש קר רוח ולא אוהב לדבר הרבה.
לוסי:
לוסי היא אחותו של ג&#39;נסון והוא והיא ההפך הגמור, היא חייכנית ושמחה.
אדואר:
אדואר הוא אחד מבני ההצלה הגדולים, הוא איש חשוב והיועץ של המלך.
עוד בני אצולה יחשפו בהמשך.

<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>מלכים :
המלכים הם מהמעמד הגבוהה ביותר באחוזה. המלוכה עוברת מאב לבן.
מידי פעם נוצרים מרדים במלוכה ואז מתחילה ששולת מלכים חדשה.
המלך הנוכחי הוא וויליימס השני, אבא של וויליימס פתח במרד על המלך הקודם והרג אותו.

הסבר על האחוזה :
האחוזה היא מקום הבית של כל האזור בו האנשים חיים.
האחוזה נוצרה כדי לתת הגנה לתושבי האזור. באחוזה יש שטח גדול לידה יש כפרים קטנים ושם חיים האיכרים הפשוטים.
באחוזה חיים המלך, בני האצולה, אבירים ומכשפים.
באחוזה האיכרים עושים הכול, הם עובדים את האדמה ומכינים את האכול.
באחוזה יש :
מגדל האחוזה: שם בני האצולה ולפעמיים אבירים נמצאים שם ומעברים את הזמן.
במגדל חדר לנשקים, חדר לינה וחדר אוכל לבני האצולה.
נשקייה:בנשקייה יש 5 חברי צוות, הם יוצרים כלי נשק במשך כל היום.
חדר אוכל: האיכרים הפשוטים נמצאים שם.
אדמות עבודה: שם האיכרים עובדים כל היום, הם עובדים כשיש להם רק 3 הפסקות.
חדרי לינה לאיכרים: שם האיכרים ישנים במשך כמה שעות בלבד.</span>

לא להגיב XP

טופס הרשמה :
שם משתמש : בלי <<<<< וכל זה ....
שם אמיתי : אין מה להסביר
שם במשחק : שם+ שם משפחה
מראה:תתארו את עצמכם או שתביאו תמונה...
גיל : 14-18
בחרתי להיות: מכשף&#092;אביר
רקע : בין 7-12 שורות, מושקע, שידבר על העלילה.
אופי:
הערות :

להעתיק ככה :

שם משתמש :
שם אמיתי :
שם במשחק :
מראה:
גיל :
בחרתי להיות :
רקע :
אופי:
הערות :

רשומים 1-4
שם משתמש : yossi
שם אמיתי : יוסי
שם במשחק : ארתור בראון
מראה: בגדי איכר פשוטים, חולצה חומה וקצת קרועה, מכנס ארוך ושחור, שיער בלונדיני מפוזר ועיניים כחולות.
בחרתי להיות : אביר
ציוד:
חרב ארוכה|Long Sword-
קע : ארתור בראון נולד בבריטניה בימי הבניים במאה ה14, הלידה הייתה קצת מסובכת עם כל האמצעים הפרימיטיביים של המאה הזאת, אך ארתור יצא בריא ושלם, ארתור היה ילד יפה מאז שהוא נולד, אך אחריי שתי שנים אימו שוב נכנסה להיריון, ואז נולדו לו שני אחים קטנים, ג&#39;יימס ולוקאס. כמו כל ילד עם אחים, ארתור כעס על תשומת הלב שהם מקבלים, ותמיד ניסה לקבל את תשומת ליבם של הוריו, אך לשווא.
הילדות הייתה מאוד קשה לו ולאחיו, לא היה ממש מזון, אך ארתור לא נשבר, הוא הראשון שהתחיל לעבוד בשדה ודירבן גם את אביו לעבוד בשדה איתו, במרץ.
ארתור היה הילד בין היחידים שהיה עובד בשדה באותו מקום, במשפחות אחרות האבא היה עובד בשדה, לבד.
משפחתו הייתה כמו רוב המשפחות, כולם היו איכרים וכולם רצו את התואר הנערץ אביר או מכשף, התנאים בבריטניה היו נוראיים, והיו ימים שהמשפחה הייתה הולכת לישון על בטן ריקה או שהם לא שתו מספיק מים.
לארתור היו אמא ואבא מקסימים, שלא ממש התעניינו בעצמם או בתואר שיהיה להם, הם רק רצו משפחה מאושרת, הם תמיד תמכו בארתור ובכל מה שחלם ורצה להיות, גם אם זה היה רחוק מאוד מן המציאות העצובה והמדכדכת שבה הם חיו. בנוסף לכך, היו לארתור שתי אחים, אחיו חלמו להיות מכשפים, ותמיד הוא ראה אותם בשדה נלחמים כאילו הם קוסמים, ארתור לעג להם, אך אחיו לא הפסיקו להלחם בדבר הבילתי נמנע: הם לא באמת מכשפים.
ארתור, בניגוד לאחיו, חלם ושאף להיות אביר מכובד, הוא לא נלחם בדמיון שהוא אביר, הוא רצה את הדבר האמיתי. ארתור היה נוהג ללבוש בגדי איכר פשוטים, שכללו חולצה חומה וקצת קרועה, ומכנס ארוך ושחור, לארתור היה שיער בלונדיני מאוד נדיר ויפה ועיניים כחולות, תמיד ראו בו ילד יפה ביותר. ארתור היה הבוגר במשפחה, הוא היה בן חמש-עשרה ותמיד עזר לאביו בעבודות השדה הקשות, בחום הלוהט, ובקור כאשר הם כיסו את השדה, אחיו לעומת זאת, היו בני שלוש-עשרה והיו מפונקים ועצלנים מכדי לעזור, ארתור ראה בהם ככישלון וכמכשול בדרך של כל מי שרוצה להיות מכשף ויצטרך להתמודד איתם על התואר.
בדיוק שארתור סיים עם אביו את העבודה בשדה, הם חזרו הביתה רעבים, צמאים ועייפים, אימו של ארתור מיד נתנה להם פרוסת לחם יחסית גדולה וכד מים יחסית גדול, הם התחילו לאכול וארתור, שדאג לפעמים לאחים שלו, נתן להם מהחלק שלו בפרוסת הלחם, ארתור אהב אותם למרות כל הדברים שהם עוללו במשפחה. לפתע, בזמן הארוחה, נכנס לבית אדם רעול פנים עם סכין קטנה ביד ואומר לתת לו את כל הכסף, אך לא היה כסף לתת לו, הגנב התעצבן והשליך את הסכין אל אימו של ארתור, אימו של ארתור נפלה אל הרצפה עם דם ומתה במקום, כנראה הסכין פגעה לה בליבה. אביו לא ידע מה לעשות והתחיל לבכות על אישתו, כאשר האחים של ארתור גם בכו וגם הסתתרו מאחוריי אביהם, ארתור קפץ אל השודד והתחיל להכות אותו במקומות רגישיים, הגנב נפל אל הרצפה וארתור דרך לו על הפנים באכזריות עם רגלו והוציא לו את המוח מראשו, זה היה מחזה ממש נוראי, אביו של ארתור נשאר פעור פה יחד עם אחיו של ארתור, ארתור הכועס המשיך להכות אותו אך בשלב מסויים אביו עצר אותו.
אימו של ארתור נהרגה, ארתור התקשה לקבל את זה, הם עשו לה הלוויה מכובדת כמה שרק יכלו, ובשלב מסויים ארתור התגבר על זה.
ארתור החליט להיות האיש החזק במשפחה, וניסה לארגן את המשפחה כמו שהיא הייתה פעם, אך המצב לא יחזור להיות כמו שהיה פעם.
אביו נהיה עצלן, הוא זנח את השדה וארתור היה זה שטיפל בהכל, לאחר כמה זמן גם אביו נפטר מצער וממחלה לא ידועה.
ארתור, שהחליט שהמשפחה נהרסה, החליט בעצמו להתאבד ולשכוח מכל הסיפור, הרי חלומו להיות אביר אבוד, והחלום להיות משפחה חמה ואוהבת גם אבוד.
אחיו, שהחליטו להיות בוגרים ורציניים, עזבו את הבית והחליטו לנדוד בעולם.
בוקר אחד, ארתור קם והחליט לעשות את מעשה ההתאבדות, אך לפתע דפיקה נשמעה בדלת, ארתור המופתע ניגש אל הדלת ופתח אותה, וראה למראה עיניו דמות הנערצת עליו יותר מכל- אביר אמיתי&#33;
אופי: קר רוח, אמיץ, בוגר, אוהב לעזור, שחצן לפעמים, בעל פתיל קצר.


שם משתמש : Steve
שם אמיתי : רועי
שם במשחק : סטיב פוקס
מראה: http://th03.deviantart.net/fs23/300W...ue_Iceseal.jpg
גיל : 18
בחרתי להיות : מכשף
ציוד:
מטה עץ|Wooden Wand-
רקע: משפחתו של סטיב לא האימנו במכשפים כי באותה התקופה רק האבירים נשמעו הגיוניים , רבים לא האמינו במכשפים אבל לאט לאט הם התחילו להיחשף בפני אנשים כדי להטיל פחד על האזרחים שלא האמינו בהם . אביו ואימו פקפקו במכשפים וכל הזמן סיפרו לסטיב סיפורים מוזרים על מכשפים שאלה רק אגדות וסיפורים שקריים כדי שלא יאמין במכשפים , למרות שאביו ידע שהם קיימים עדיין הכחיש את קיומם, סטיב נורא התבאס לשמוע שאין דבר כזה באמת מכשפים ומכשפים יש רק באגדות ואין להם שום דבר בחיים האמיתיים כי זה דבר לא הגיוני סטיב פוקס תמיד רצה להיות אחד כזה בעל כוח מיוחד ובלתי צפוי ואהב מאוד את הסיפורים על המכשפים אפילו שנשמעו לו הגיוניים תמיד ידע שיש בהם משהו מיוחד , אבל הוא הבין שזאת רק אגדה והתעלם מהעובדה שיש דבר כזה מכשפים , הוא לא האמין בהם כמו אביו ואימו . לפעמים הוא היה שומע בלילה קולות מוזרים של כישופים אבל אלה היו הזיות לפי דבריו של הוריו , הוא חשב שהמכשפים באמת קיימים ושהם רוצים אותו איתם אבל הוריו היכו אותו בכל פעם שהזכיר את העובדה מכשפים , הוא היה מבולבל ולא ידע אם הם קיימים או לא , הוא האמין בהם למרות שלדברי הוריו לא היו קיימים הסתיר את הידע שלו בפני הוריו ובפני אחרים . אבל יום אחד בהיר , כמו כל יום..מחלק הדואר עבר בבית שלנו והשאיר עיתון , אבי לקח את העיתון וראה ידיעה על מכשפים , אבי קרע את העיתון ומחלק הדואר ראה שמשהו לא בסדר ..הוא נישאר לדבר עם אימי ואבי ושאל אותם אם הם מאמינים במכשפים , כמובן שהם אמרו שהם לא מאמינים , וזה היה חד משמעי ובטון דיבור זועף , הדוור התעצבן ואמר שיש דבר כזה , הם ביקשו ממנו להוכיח והוא הוציא מטה קסמים והרג את הוריי , מאז חייתי לבד בביתי במשך שנה , עצוב ומדוכא נורא , חשבתי לעצמי תמיד &#39;איך כל חיי נהרסו בגלל אגדה ?&#39;
ועוד מחשבות על המכשפים . רציתי להיות אחד מהם אבל אחרי שהם הרגו את הורי , עוד יותר רציתי להיות אחד מהם ולנקום באיש שהרג את הוריי , שמו היה ג&#39;ין , התחלתי לחקור על ג&#39;ין ולמצוא אולי פרטים כדי שאוכל להגיע אליו מבלי להיות מכשף , אבל הימים עברו ולא קיבלנו דואר , לא מצאתי דרך להשיג אותו והחלטתי לרדת מהעניין ולהתחיל חיים חדשים , התחלתי ללכת רק עם בגדים שחורים כדי שלא ישימו לב כ"כ לנוכחותי , לא אהבתי לדבר יותר ובכל פעם שמישהו שאל משהו על הורי - הכיתי אותו
אופי: שחצן , לא נוטה לדבר כמעט , בודד , יפה תואר , כנה , יצירתי .

שם משתמש :the-l
שם אמיתי :ליעד
שם במשחק :אנטו-אנידוינצ&#39;י
מראה:רזה גבוה שרירי שער שחור קצת ארוך עניים ירוקות
גיל :16
בחרתי להיות :אביר
ציוד:
חרב ארוכה|Long Sword-
רקע :אנטו נולד למישחפה ממוצעת אבא שלו היה בעל משבעה הגדולה ביותר בממלך כול האבירים והאנשים החשובים באו לשם,כול יום אבא של אנטו הלך למשבעה ב 5 ליפנות בוקר,יום אחד כאשר אבא שלו הלך לעבודה הוא ראה את אבא שלו ניפגש עם אביר האביר ניראה מחובד גדול ומפחיד הוא אמר לאבא שלו שישלם את הכסף אבא של אנטו לא הבין מה הוא רוצה מימנו אבא של אנטו השיב "אני לא יודע על מה אתה מדבר אדוני הניחבד",והאביר אמר לו ש שהוא בה מארמגדון.אבא של אנטו אמר לא שהוא אף פעם לא דיבר עים מישהוא מארמגדון.
האביר התעצבן הרים את החרב ואמר לו אתה תשלם על מעשח,פתאום אנטו קפץ ואמר "אל תפגע באבא שלי" האביר הפנה את צומת ליבו אל אנטו ואמר "אתה ילד מאוד עמיץ זה לו המכום בישבילך" אבא של אנטו אמר לו מה אתה רוצה מהילד הוא רק בן 10 האביר אמר לאנטו שאים הוא רוצה שאביו ישאר בחיים אנטו צריך להיצתרף אלו,אביו אמר לו שהוא לא יתן לאנטו לעזוב את הבית,האביר התעצבן וחתך ל אבא של אנטו את החזה אנטו בכה ורצ לעברו חיבק אותו,האביר אמר אם אתה רוצה שאמא שלך תישאר בחיים ולא כמו אבא שלך תמות בו איתי.
אמא של אנטו היתה אישה מופלאה חכמה יפיפיה כול מי שראה אותה רצה להיות איתה.
יום אחד כשיצה מיביתה ליפני שהכירה את אבא של אנטו בן אצולה ראה אותה והתאהב בה הוא אמר לה שכול מה שהיא תבקש הו יתן לה,אמו אמרה לו שהיא מוכנה להיפגש איתו אבל עדין לא מוכנה להתחתן הוא אמר לה שהם יפגשו בבר של אבא של אנטו היא אמרה לו שב 23:00 היא תיצה מן העבודה ותגיע לשם.
כשאמו יצאה מן העבודה היא הלך למשבעה ונפגשה עם בן האצולה.
הוא התכיל להשוויץ במעמד שלו ופיקפק בבני המעמד הנמוך אמו של אנטו אמרה לו שזה לא הילך בניהם.
הוא התעצבן ונתן לה סטירה אבא של אנטו ראה את זה ורץ לשם לאחר כמה רגעים הכול הפך למלחה אפו בקבוקים לכול עבר ולבסוף בן העצולה ברך
אמו של אנטו אמרה לאביו שהוא הגבר של חייה הם התחתנו בהביאו שלושה ילדים שני בנים ובת אחת אנטו,ג&#39;סיקה,וארון.
אנטו הסכים ואמר לאביר שהוא גיד לאימו שהוא הולך אך האביר אמר אני לא מטומתם אני יכתוב פתק שבו כתוב שאתה באתה איתי הוא לכל אותו.
כשאנטו הגיע הוא ראה מכום ענקי מבוצר שם הוא למד איך להילחם.
יום אחד אנטו ראה את לוסי הוא דיבר איתה והתאהב בה אך כמה אנשים באו וגירשו אתו מאז הוא רזה להיות אביר ושיביאו לו כבוד.
וכך משאלתו היתגשמה אביר הציע לו להיצתרף אלו בתור נושאה חרב.
אופי:שקט אמיץ לא חושש מישום דבר אוהב לעזור.

שם משתמש :scops owl
שם אמיתי :אליסה
שם במשחק :אמבר גולדסמית&#39; (אבל היא לא יודעת את שם המשפחה שלה)
מראה:שיער ג&#39;ינג&#39;י עד הכתפיים ומאוד מבולגן, עיניים בצבע חום בהיר וגוף שמלא בצלקות קטנות שריטות וסימנים כחולים. לבושה בבגדים פשוטים מאוד ודי קרועים.
גיל :16
בחרתי להיות :מכשפה
ציוד:
מטה עץ|Wooden Wand-
רקע :גדלה בכפר גדול ועשיר יחסית במקום די רחוק מהאחוזה, להורים שעסקו בצורפות הרבה דורות והעסק המשפחתי הצליח מאוד והם היו די עשירים. יום אחד נערכה על הכפר פשיטה של כפר אחר, בעיקר בשביל משאבים כמו אוכל ועצים להסקה ופחות בשביל כסף, כי הכפר השני סבל מעוני ומרעב בגלל חורף קשה ופשיטות של זאבים ושל חיות טרף אחרות. הכפר של אמבר היה כפר בורגני כמעט ללא צבא, ולמרות שתושבי הכפר ניסו להתנגד הם לא היו חיילים מאומנים והם נכבשו ונטבחו לגמרי. רק חבורה של כמה ילדים שהמבוגרים החביאו במרתף של איזה בית שהיה מאוד קשה למצוא שרדו. בגלל שאמבר הייתה הילדה הכי מבוגרת שם (המבוגרים יותר כבר הלכו להילחם) היא החליטה לקחת את שאר הילדים לאחוזה, למקום שנחשב לבטוח יחסית. בדרך לאחוזה הרבה מהילדים מתו מפציעות מחלות וחיות טרף, ורק היא וכמה ילדים אחרים נשארו. כשהגיעו לאחוזה היא ניסתה למצוא עבודה בתור צורפת, אבל היא לא הייתה ממש מיומנת ולא היה ממש צורך בצורפים, ולכן היא החליטה למצוא משהו אחר לעסוק בו בשביל לכלכל את עצמה.
בסוף היא הצליחה למצוא עבודה אצל בעל חווה עשיר שהייתה לו חווה גדולה ומשגשגת ובה היו הרבה עובדים ומשרתים, אבל למרות שלבעל החווה היה הרבה כסף הוא התקמצן מאוד על השכר של הפועלים שלו, נתן להם לעבוד הרבה שעות בעבודות קשות ומשפילות וכשהגיע הזמן לשלם הוא תמיד ניסה להתחמק ולרמות בתשלום. הפועלים שלו נשארו כי לא הייתה הרבה עבודה בשטח המצומצם של האחוזה, אבל המורל שלהם היה נמוך והם היו ממורמרים. בהתחלה הדיבורים על הקמצנות של האדון היו התלחשויות מהירות במסדרון, אבל לאט לאט התסיסה התגברה והיא הפכה למרד כמעט גלוי בצעקות רמות בלילות במגורי המשרתים. אדום החווה ששמע על זה ציווה להלקות את מי שמרד, ואז פיטר אותם בלי לשלם פיצויים. במקום להקל על המצב העובדים התחילו לכעוס יותר, והם החליטו למרוד באדון הבית. הם הודיעו שלא יבצעו עוד עבודות עד שהתנאים שלהם ישתפרו. אדון הבית שהתעורר לבית קר מלוכלך וללא ארוחת הבוקר שלו התרגז מאוד וציווה להלקות את כל מי שלא עובד. הפועלים התגוננו מהאנשים שהאדון שלך בשביל להלקות אותם, והאדון לקח סוס מהיר לעיר הקרובה ודיווח שה"עבדים" שלו השתגעו או שהוטל עליהם כישוף ושהם פיתאום החליטו להרוג אותו ואת כל משפחתו ושלא הייתה לו ברירה אלה לשלוח כמה חיילים משלו בשביל להתגונן בשביל שהוא רוכב לעיר בשביל להזעיק עזרה. בכל הזמן הזה אמבר השתתפה במרד של הפועלים וכשהגיעו כוחות המשטרה הם עצרו את כל מי שנלחם ושלחו אותם לכלא. העונש על מרד של עבדים היה חמור מאוד, אבל לפני התלייה החליטו לבדוק מי מהם מסוגל לתרום משהו לעיר. רובם נמצאו כאנשים חזקים שיכולים לעבוד בעבודות פיזיות ואמבר נמצאה כמי שמתאימה לעבוד בכישוף.
אופי: חסרת סבלנות, משתעממת מהר ומתעצבנת מהר, אבל היא לא נוטרת טינה והכעס עובר מהר מאוד. כשהיא משתעממת היא מנסה להעסיק את עצמה בכל דרך אפשרית ותתלונן הרבה על זה שמשעמם לה. באופן כללי היא טיפוס שמח ודי חכם

שמור לדברים במשחק:
השבטים ברברים:
השבטים הברברים הם ה"רעים" במשחק.
הם שודדים כפרים קטנים וגם אחוזות, ולכן האברים והקוסמים צריכים לעצור אותם.
הם באים בחבורות גדולות ומסוכנות ואין להם רחמים, הם אנלפבטים ויש להם שפה שדומה לגרמאנית.
במהלך המשחק תיפגשו הרבה שבטים כאלה.
יאאלה להירשם D:

שם משתמש : yossi
שם אמיתי : יוסי
שם במשחק : ארתור בראון
מראה: בגדי איכר פשוטים, חולצה חומה וקצת קרועה, מכנס ארוך ושחור, שיער בלונדיני מפוזר ועיניים כחולות.
גיל : חמש-עשרה.
בחרתי להיות : אביר
רקע : ארתור בראון נולד בבריטניה בימי הבניים במאה ה14, הלידה הייתה קצת מסובכת עם כל האמצעים הפרימיטיביים של המאה הזאת, אך ארתור יצא בריא ושלם, ארתור היה ילד יפה מאז שהוא נולד, אך אחריי שתי שנים אימו שוב נכנסה להיריון, ואז נולדו לו שני אחים קטנים, ג&#39;יימס ולוקאס. כמו כל ילד עם אחים, ארתור כעס על תשומת הלב שהם מקבלים, ותמיד ניסה לקבל את תשומת ליבם של הוריו, אך לשווא.
הילדות הייתה מאוד קשה לו ולאחיו, לא היה ממש מזון, אך ארתור לא נשבר, הוא הראשון שהתחיל לעבוד בשדה ודירבן גם את אביו לעבוד בשדה איתו, במרץ.
ארתור היה הילד בין היחידים שהיה עובד בשדה באותו מקום, במשפחות אחרות האבא היה עובד בשדה, לבד.
משפחתו הייתה כמו רוב המשפחות, כולם היו איכרים וכולם רצו את התואר הנערץ אביר או מכשף, התנאים בבריטניה היו נוראיים, והיו ימים שהמשפחה הייתה הולכת לישון על בטן ריקה או שהם לא שתו מספיק מים.
לארתור היו אמא ואבא מקסימים, שלא ממש התעניינו בעצמם או בתואר שיהיה להם, הם רק רצו משפחה מאושרת, הם תמיד תמכו בארתור ובכל מה שחלם ורצה להיות, גם אם זה היה רחוק מאוד מן המציאות העצובה והמדכדכת שבה הם חיו. בנוסף לכך, היו לארתור שתי אחים, אחיו חלמו להיות מכשפים, ותמיד הוא ראה אותם בשדה נלחמים כאילו הם קוסמים, ארתור לעג להם, אך אחיו לא הפסיקו להלחם בדבר הבילתי נמנע: הם לא באמת מכשפים.
ארתור, בניגוד לאחיו, חלם ושאף להיות אביר מכובד, הוא לא נלחם בדמיון שהוא אביר, הוא רצה את הדבר האמיתי. ארתור היה נוהג ללבוש בגדי איכר פשוטים, שכללו חולצה חומה וקצת קרועה, ומכנס ארוך ושחור, לארתור היה שיער בלונדיני מאוד נדיר ויפה ועיניים כחולות, תמיד ראו בו ילד יפה ביותר. ארתור היה הבוגר במשפחה, הוא היה בן חמש-עשרה ותמיד עזר לאביו בעבודות השדה הקשות, בחום הלוהט, ובקור כאשר הם כיסו את השדה, אחיו לעומת זאת, היו בני שלוש-עשרה והיו מפונקים ועצלנים מכדי לעזור, ארתור ראה בהם ככישלון וכמכשול בדרך של כל מי שרוצה להיות מכשף ויצטרך להתמודד איתם על התואר.
בדיוק שארתור סיים עם אביו את העבודה בשדה, הם חזרו הביתה רעבים, צמאים ועייפים, אימו של ארתור מיד נתנה להם פרוסת לחם יחסית גדולה וכד מים יחסית גדול, הם התחילו לאכול וארתור, שדאג לפעמים לאחים שלו, נתן להם מהחלק שלו בפרוסת הלחם, ארתור אהב אותם למרות כל הדברים שהם עוללו במשפחה. לפתע, בזמן הארוחה, נכנס לבית אדם רעול פנים עם סכין קטנה ביד ואומר לתת לו את כל הכסף, אך לא היה כסף לתת לו, הגנב התעצבן והשליך את הסכין אל אימו של ארתור, אימו של ארתור נפלה אל הרצפה עם דם ומתה במקום, כנראה הסכין פגעה לה בליבה. אביו לא ידע מה לעשות והתחיל לבכות על אישתו, כאשר האחים של ארתור גם בכו וגם הסתתרו מאחוריי אביהם, ארתור קפץ אל השודד והתחיל להכות אותו במקומות רגישיים, הגנב נפל אל הרצפה וארתור דרך לו על הפנים באכזריות עם רגלו והוציא לו את המוח מראשו, זה היה מחזה ממש נוראי, אביו של ארתור נשאר פעור פה יחד עם אחיו של ארתור, ארתור הכועס המשיך להכות אותו אך בשלב מסויים אביו עצר אותו.
אימו של ארתור נהרגה, ארתור התקשה לקבל את זה, הם עשו לה הלוויה מכובדת כמה שרק יכלו, ובשלב מסויים ארתור התגבר על זה.
ארתור החליט להיות האיש החזק במשפחה, וניסה לארגן את המשפחה כמו שהיא הייתה פעם, אך המצב לא יחזור להיות כמו שהיה פעם.
אביו נהיה עצלן, הוא זנח את השדה וארתור היה זה שטיפל בהכל, לאחר כמה זמן גם אביו נפטר מצער וממחלה לא ידועה.
ארתור, שהחליט שהמשפחה נהרסה, החליט בעצמו להתאבד ולשכוח מכל הסיפור, הרי חלומו להיות אביר אבוד, והחלום להיות משפחה חמה ואוהבת גם אבוד.
אחיו, שהחליטו להיות בוגרים ורציניים, עזבו את הבית והחליטו לנדוד בעולם.
בוקר אחד, ארתור קם והחליט לעשות את מעשה ההתאבדות, אך לפתע דפיקה נשמעה בדלת, ארתור המופתע ניגש אל הדלת ופתח אותה, וראה למראה עיניו דמות הנערצת עליו יותר מכל- אביר אמיתי&#33;
אופי: קר רוח, אמיץ, בוגר, אוהב לעזור, שחצן לפעמים, בעל פתיל קצר.
הערות : שיהיה כיף (:

שם משתמש : Steve
שם אמיתי : רועי
שם במשחק : סטיב פוקס
מראה: http://th03.deviantart.net/fs23/300W/i/200...Yue_Iceseal.jpg
גיל : 18
בחרתי להיות : מכשף
רקע : סטיב פוקס היה ילד רגיל שחי בצרפת מאז התקופה בה נחשפו המכשפים והאבירים באירופה, משפחתו של סטיב לא האימנו במכשפים כי באותה התקופה רק האבירים נשמעו הגיוניים , רבים לא האמינו במכשפים אבל לאט לאט הם התחילו להיחשף בפני אנשים כדי להטיל פחד על האזרחים שלא האמינו בהם . אביו ואימו פקפקו במכשפים וכל הזמן סיפרו לסטיב סיפורים מוזרים על מכשפים שאלה רק אגדות וסיפורים שקריים כדי שלא יאמין במכשפים , למרות שאביו ידע שהם קיימים עדיין הכחיש את קיומם, סטיב נורא התבאס לשמוע שאין דבר כזה באמת מכשפים ומכשפים יש רק באגדות ואין להם שום דבר בחיים האמיתיים כי זה דבר לא הגיוני סטיב פוקס תמיד רצה להיות אחד כזה בעל כוח מיוחד ובלתי צפוי ואהב מאוד את הסיפורים על המכשפים אפילו שנשמעו לו הגיוניים תמיד ידע שיש בהם משהו מיוחד , אבל הוא הבין שזאת רק אגדה והתעלם מהעובדה שיש דבר כזה מכשפים , הוא לא האמין בהם כמו אביו ואימו . לפעמים הוא היה שומע בלילה קולות מוזרים של כישופים אבל אלה היו הזיות לפי דבריו של הוריו , הוא חשב שהמכשפים באמת קיימים ושהם רוצים אותו איתם אבל הוריו היכו אותו בכל פעם שהזכיר את העובדה מכשפים , הוא היה מבולבל ולא ידע אם הם קיימים או לא , הוא האמין בהם למרות שלדברי הוריו לא היו קיימים הסתיר את הידע שלו בפני הוריו ובפני אחרים . אבל יום אחד בהיר , כמו כל יום..מחלק הדואר עבר בבית שלנו והשאיר עיתון , אבי לקח את העיתון וראה ידיעה על מכשפים , אבי קרע את העיתון ומחלק הדואר ראה שמשהו לא בסדר ..הוא נישאר לדבר עם אימי ואבי ושאל אותם אם הם מאמינים במכשפים , כמובן שהם אמרו שהם לא מאמינים , וזה היה חד משמעי ובטון דיבור זועף , הדוור התעצבן ואמר שיש דבר כזה , הם ביקשו ממנו להוכיח והוא הוציא מטה קסמים והרג את הוריי , מאז חייתי לבד בביתי במשך שנה , עצוב ומדוכא נורא , חשבתי לעצמי תמיד &#39;איך כל חיי נהרסו בגלל אגדה ?&#39;
ועוד מחשבות על המכשפים . רציתי להיות אחד מהם אבל אחרי שהם הרגו את הורי , עוד יותר רציתי להיות אחד מהם ולנקום באיש שהרג את הוריי , שמו היה ג&#39;ין , התחלתי לחקור על ג&#39;ין ולמצוא אולי פרטים כדי שאוכל להגיע אליו מבלי להיות מכשף , אבל הימים עברו ולא קיבלנו דואר , לא מצאתי דרך להשיג אותו והחלטתי לרדת מהעניין ולהתחיל חיים חדשים , התחלתי ללכת רק עם בגדים שחורים כדי שלא ישימו לב כ"כ לנוכחותי , לא אהבתי לדבר יותר ובכל פעם שמישהו שאל משהו על הורי - הכיתי אותו
אופי: שחצן , לא נוטה לדבר כמעט , בודד , יפה תואר , כנה , יצירתי .
הערות : פנק אותה .

נערך

יוסי~
זה הרקע שאני מחפש בדיוק, אתה רשום .

סטיב~
אני עדיין לא מקבל אותך, אבל רוצה ליראות רקעים של משתמשים אחרים.
אתה תמיד יכול לערוך.

אנטו~
שמע אחי אני רואה שגיאות, תנסה כמה שפחות במשחק לעשות את זה ....
ואתה צריך לעשות גם שם משפחה לשם הדמות שלך אז תוסיף ותיהיה רשום.

שם משתמש :scops owl
שם אמיתי :אליסה
שם במשחק :אמבר גולדסמית&#39; (אבל היא לא יודעת את שם המשפחה שלה)
מראה:שיער ג&#39;ינג&#39;י עד הכתפיים ומאוד מבולגן, עיניים בצבע חום בהיר וגוף שמלא בצלקות קטנות שריטות וסימנים כחולים. לבושה בבגדים פשוטים מאוד ודי קרועים.
גיל :16
בחרתי להיות :מכשפה
רקע :גדלה בכפר גדול ועשיר יחסית במקום די רחוק מהאחוזה, להורים שעסקו בצורפות הרבה דורות והעסק המשפחתי הצליח מאוד והם היו די עשירים. יום אחד נערכה על הכפר פשיטה של כפר אחר, בעיקר בשביל משאבים כמו אוכל ועצים להסקה ופחות בשביל כסף, כי הכפר השני סבל מעוני ומרעב בגלל חורף קשה ופשיטות של זאבים ושל חיות טרף אחרות. הכפר של אמבר היה כפר בורגני כמעט ללא צבא, ולמרות שתושבי הכפר ניסו להתנגד הם לא היו חיילים מאומנים והם נכבשו ונטבחו לגמרי. רק חבורה של כמה ילדים שהמבוגרים החביאו במרתף של איזה בית שהיה מאוד קשה למצוא שרדו. בגלל שאמבר הייתה הילדה הכי מבוגרת שם (המבוגרים יותר כבר הלכו להילחם) היא החליטה לקחת את שאר הילדים לאחוזה, למקום שנחשב לבטוח יחסית. בדרך לאחוזה הרבה מהילדים מתו מפציעות מחלות וחיות טרף, ורק היא וכמה ילדים אחרים נשארו. כשהגיעו לאחוזה היא ניסתה למצוא עבודה בתור צורפת, אבל היא לא הייתה ממש מיומנת ולא היה ממש צורך בצורפים, ולכן היא החליטה למצוא משהו אחר לעסוק בו בשביל לכלכל את עצמה.
בסוף היא הצליחה למצוא עבודה אצל בעל חווה עשיר שהייתה לו חווה גדולה ומשגשגת ובה היו הרבה עובדים ומשרתים, אבל למרות שלבעל החווה היה הרבה כסף הוא התקמצן מאוד על השכר של הפועלים שלו, נתן להם לעבוד הרבה שעות בעבודות קשות ומשפילות וכשהגיע הזמן לשלם הוא תמיד ניסה להתחמק ולרמות בתשלום. הפועלים שלו נשארו כי לא הייתה הרבה עבודה בשטח המצומצם של האחוזה, אבל המורל שלהם היה נמוך והם היו ממורמרים. בהתחלה הדיבורים על הקמצנות של האדון היו התלחשויות מהירות במסדרון, אבל לאט לאט התסיסה התגברה והיא הפכה למרד כמעט גלוי בצעקות רמות בלילות במגורי המשרתים. אדום החווה ששמע על זה ציווה להלקות את מי שמרד, ואז פיטר אותם בלי לשלם פיצויים. במקום להקל על המצב העובדים התחילו לכעוס יותר, והם החליטו למרוד באדון הבית. הם הודיעו שלא יבצעו עוד עבודות עד שהתנאים שלהם ישתפרו. אדון הבית שהתעורר לבית קר מלוכלך וללא ארוחת הבוקר שלו התרגז מאוד וציווה להלקות את כל מי שלא עובד. הפועלים התגוננו מהאנשים שהאדון שלך בשביל להלקות אותם, והאדון לקח סוס מהיר לעיר הקרובה ודיווח שה"עבדים" שלו השתגעו או שהוטל עליהם כישוף ושהם פיתאום החליטו להרוג אותו ואת כל משפחתו ושלא הייתה לו ברירה אלה לשלוח כמה חיילים משלו בשביל להתגונן בשביל שהוא רוכב לעיר בשביל להזעיק עזרה. בכל הזמן הזה אמבר השתתפה במרד של הפועלים וכשהגיעו כוחות המשטרה הם עצרו את כל מי שנלחם ושלחו אותם לכלא. העונש על מרד של עבדים היה חמור מאוד, אבל לפני התלייה החליטו לבדוק מי מהם מסוגל לתרום משהו לעיר. רובם נמצאו כאנשים חזקים שיכולים לעבוד בעבודות פיזיות ואמבר נמצאה כמי שמתאימה לעבוד בכישוף.
אופי: חסרת סבלנות, משתעממת מהר ומתעצבנת מהר, אבל היא לא נוטרת טינה והכעס עובר מהר מאוד. כשהיא משתעממת היא מנסה להעסיק את עצמה בכל דרך אפשרית ותתלונן הרבה על זה שמשעמם לה. באופן כללי היא טיפוס שמח ודי חכם
הערות : קרמבו טחינה

אמבר~
רקע טוב אבל בעיה אחת, את לא יכולה להיות גנבת מסיבה פשוטה, לפי הרקע של המשחק את איכרית.

ערכתי אם תרצה שאוסיף עוד דברים אנסה להתעמק יותר

כולכם רשומים.
התחלות :
ארתור~
אתה פותח את הדלת ורואה דמות עם שיריון ברזל חרב גדולה וגלימה.
הוא אומר לך :
" שלום לך, נושא החרב שלי נהרג בתקיפות הברבריות האחרונות לכן אני צריך נושא חרב חדש, תירצה להיות נושא החרב שלי ? " הוא שואל אותך ומעלה על פניו חיוך.

סטיב~
אתה קם מוקדם בבוקר ובורח מהר לאדמות העבודה.
אתה מתחיל ליקצור את הקציר ולפתע ניגש אלייך דמות הניראת כמו מכשף שאומר לך :
" שלום לך, האם תירצה להיות השוליה שלי ? "

אמבר~
את על ניסיון בגלל שלא ממש הבנת את העלילה, את לא מתחילה כמכשפה את שולייה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
את קמה מוקדם בבוקר והולכת לעדמות העבודה.
את מרגיש תחושת רעב ולפתע ניגש אלייך דמות שניראת כמו מכשף שאומר לך :
" שלום לך, אני מחפש שוליית קוסם, בואי איתי ואני אלמד אותך כמה קסמים ותעזרי לי. "

אנטו~
אתה קם בבוקר ורואה את האביר שלך, הוא אומר לך :
" תילבש את זה מהר אנחנו צריכים ללכת מיכאן &#33; " הוא אומר ומגיש לך בגדים חומים וקצרים תיק קטן וחרב קטנה.